ויקרא 17

<< ויקרא 17 >>
Leviticus 17 Hebrew Study Bible

The blood of slain beasts must be offered to the Lord at the tabernacle door
1   וַיְדַבֵּ֥ר  יְהוָ֖ה  אֶל־  מֹשֶׁ֥ה  לֵּאמֹֽר׃  2   דַּבֵּ֨ר  אֶֽל־  אַהֲרֹ֜ן  וְאֶל־  בָּנָ֗יו  וְאֶל֙  כָּל־  בְּנֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֔ל  וְאָמַרְתָּ֖  אֲלֵיהֶ֑ם  זֶ֣ה  הַדָּבָ֔ר  אֲשֶׁר־  צִוָּ֥ה  יְהוָ֖ה  לֵאמֹֽר׃  3   אִ֥ישׁ  אִישׁ֙  מִבֵּ֣ית  יִשְׂרָאֵ֔ל  אֲשֶׁ֨ר  יִשְׁחַ֜ט  שֹׁ֥ור  אֹו־  כֶ֛שֶׂב  אֹו־  עֵ֖ז  בַּֽמַּחֲנֶ֑ה  אֹ֚ו  אֲשֶׁ֣ר  יִשְׁחַ֔ט  מִח֖וּץ  לַֽמַּחֲנֶֽה׃  4   וְאֶל־  פֶּ֜תַח  אֹ֣הֶל  מֹועֵד֮  לֹ֣א  הֱבִיאֹו֒  לְהַקְרִ֤יב  קָרְבָּן֙  לַֽיהוָ֔ה  לִפְנֵ֖י  מִשְׁכַּ֣ן  יְהוָ֑ה  דָּ֣ם  יֵחָשֵׁ֞ב  לָאִ֤ישׁ  הַהוּא֙  דָּ֣ם  שָׁפָ֔ךְ  וְנִכְרַ֛ת  הָאִ֥ישׁ  הַה֖וּא  מִקֶּ֥רֶב  עַמֹּֽו׃  5   לְמַעַן֩  אֲשֶׁ֨ר  יָבִ֜יאוּ  בְּנֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֗ל  אֶֽת־  זִבְחֵיהֶם֮  אֲשֶׁ֣ר  הֵ֣ם  זֹבְחִים֮  עַל־  פְּנֵ֣י  הַשָּׂדֶה֒  וֶֽהֱבִיאֻ֣ם  לַֽיהוָ֗ה  אֶל־  פֶּ֛תַח  אֹ֥הֶל  מֹועֵ֖ד  אֶל־  הַכֹּהֵ֑ן  וְזָ֨בְח֜וּ  זִבְחֵ֧י  שְׁלָמִ֛ים  לַֽיהוָ֖ה  אֹותָֽם׃  6   וְזָרַ֨ק  הַכֹּהֵ֤ן  אֶת־  הַדָּם֙  עַל־  מִזְבַּ֣ח  יְהוָ֔ה  פֶּ֖תַח  אֹ֣הֶל  מֹועֵ֑ד  וְהִקְטִ֣יר  הַחֵ֔לֶב  לְרֵ֥יחַ  נִיחֹ֖חַ  לַיהוָֽה׃ 
They must not offer to idols
7   וְלֹא־  יִזְבְּח֥וּ  עֹוד֙  אֶת־  זִבְחֵיהֶ֔ם  לַשְּׂעִירִ֕ם  אֲשֶׁ֛ר  הֵ֥ם  זֹנִ֖ים  אַחֲרֵיהֶ֑ם  חֻקַּ֥ת  עֹולָ֛ם  תִּֽהְיֶה־  זֹּ֥את  לָהֶ֖ם  לְדֹרֹתָֽם׃  8   וַאֲלֵהֶ֣ם  תֹּאמַ֔ר  אִ֥ישׁ  אִישׁ֙  מִבֵּ֣ית  יִשְׂרָאֵ֔ל  וּמִן־  הַגֵּ֖ר  אֲשֶׁר־  יָג֣וּר  בְּתֹוכָ֑ם  אֲשֶׁר־  יַעֲלֶ֥ה  עֹלָ֖ה  אֹו־  זָֽבַח׃  9   וְאֶל־  פֶּ֜תַח  אֹ֤הֶל  מֹועֵד֙  לֹ֣א  יְבִיאֶ֔נּוּ  לַעֲשֹׂ֥ות  אֹתֹ֖ו  לַיהוָ֑ה  וְנִכְרַ֛ת  הָאִ֥ישׁ  הַה֖וּא  מֵעַמָּֽיו׃ 
All eating of blood is forbidden
10   וְאִ֨ישׁ  אִ֜ישׁ  מִבֵּ֣ית  יִשְׂרָאֵ֗ל  וּמִן־  הַגֵּר֙  הַגָּ֣ר  בְּתֹוכָ֔ם  אֲשֶׁ֥ר  יֹאכַ֖ל  כָּל־  דָּ֑ם  וְנָתַתִּ֣י  פָנַ֗י  בַּנֶּ֙פֶשׁ֙  הָאֹכֶ֣לֶת  אֶת־  הַדָּ֔ם  וְהִכְרַתִּ֥י  אֹתָ֖הּ  מִקֶּ֥רֶב  עַמָּֽהּ׃  11   כִּ֣י  נֶ֣פֶשׁ  הַבָּשָׂר֮  בַּדָּ֣ם  הִוא֒  וַאֲנִ֞י  נְתַתִּ֤יו  לָכֶם֙  עַל־  הַמִּזְבֵּ֔חַ  לְכַפֵּ֖ר  עַל־  נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם  כִּֽי־  הַדָּ֥ם  ה֖וּא  בַּנֶּ֥פֶשׁ  יְכַפֵּֽר׃  12   עַל־  כֵּ֤ן  אָמַ֙רְתִּי֙  לִבְנֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֔ל  כָּל־  נֶ֥פֶשׁ  מִכֶּ֖ם  לֹא־  תֹ֣אכַל  דָּ֑ם  וְהַגֵּ֛ר  הַגָּ֥ר  בְּתֹוכְכֶ֖ם  לֹא־  יֹ֥אכַל  דָּֽם׃  ס  13   וְאִ֨ישׁ  אִ֜ישׁ  מִבְּנֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֗ל  וּמִן־  הַגֵּר֙  הַגָּ֣ר  בְּתֹוכָ֔ם  אֲשֶׁ֨ר  יָצ֜וּד  צֵ֥יד  חַיָּ֛ה  אֹו־  עֹ֖וף  אֲשֶׁ֣ר  יֵאָכֵ֑ל  וְשָׁפַךְ֙  אֶת־  דָּמֹ֔ו  וְכִסָּ֖הוּ  בֶּעָפָֽר׃  14   כִּֽי־  נֶ֣פֶשׁ  כָּל־  בָּשָׂ֗ר  דָּמֹ֣ו  בְנַפְשֹׁו֮  הוּא֒  וָֽאֹמַר֙  לִבְנֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֔ל  דַּ֥ם  כָּל־  בָּשָׂ֖ר  לֹ֣א  תֹאכֵ֑לוּ  כִּ֣י  נֶ֤פֶשׁ  כָּל־  בָּשָׂר֙  דָּמֹ֣ו  הִ֔וא  כָּל־  אֹכְלָ֖יו  יִכָּרֵֽת׃ 
and of all that dies by itself, or is torn