ירמיה 9

<< ירמיה 9 >>
Jeremiah 9 Hebrew Study Bible
Jeremiah laments the people for their manifold sins;
1   מִֽי־  יִתֵּ֤ן  רֹאשִׁי֙  מַ֔יִם  וְעֵינִ֖י  מְקֹ֣ור  דִּמְעָ֑ה  וְאֶבְכֶּה֙  יֹומָ֣ם  וָלַ֔יְלָה  אֵ֖ת  חַֽלְלֵ֥י  בַת־  עַמִּֽי׃  2   מִֽי־  יִתְּנֵ֣נִי  בַמִּדְבָּ֗ר  מְלֹון֙  אֹֽרְחִ֔ים  וְאֶֽעֶזְבָה֙  אֶת־  עַמִּ֔י  וְאֵלְכָ֖ה  מֵֽאִתָּ֑ם  כִּ֤י  כֻלָּם֙  מְנָ֣אֲפִ֔ים  עֲצֶ֖רֶת  בֹּגְדִֽים׃  3   וַֽיַּדְרְכ֤וּ  אֶת־  לְשֹׁונָם֙  קַשְׁתָּ֣ם  שֶׁ֔קֶר  וְלֹ֥א  לֶאֱמוּנָ֖ה  גָּבְר֣וּ  בָאָ֑רֶץ  כִּי֩  מֵרָעָ֨ה  אֶל־  רָעָ֧ה  יָצָ֛אוּ  וְאֹתִ֥י  לֹֽא־  יָדָ֖עוּ  נְאֻם־  יְהוָֽה׃  ס  4   אִ֤ישׁ  מֵרֵעֵ֙הוּ֙  הִשָּׁמֵ֔רוּ  וְעַל־  כָּל־  אָ֖ח  אַל־  תִּבְטָ֑חוּ  כִּ֤י  כָל־  אָח֙  עָקֹ֣וב  יַעְקֹ֔ב  וְכָל־  רֵ֖עַ  רָכִ֥יל  יַהֲלֹֽךְ׃  5   וְאִ֤ישׁ  בְּרֵעֵ֙הוּ֙  יְהָתֵ֔לּוּ  וֶאֱמֶ֖ת  לֹ֣א  יְדַבֵּ֑רוּ  לִמְּד֧וּ  לְשֹׁונָ֛ם  דַּבֶּר־  שֶׁ֖קֶר  הַעֲוֵ֥ה  נִלְאֽוּ׃  6   שִׁבְתְּךָ֖  בְּתֹ֣וךְ  מִרְמָ֑ה  בְּמִרְמָ֛ה  מֵאֲנ֥וּ  דַֽעַת־  אֹותִ֖י  נְאֻם־  יְהוָֽה׃  ס  7   לָכֵ֗ן  כֹּ֤ה  אָמַר֙  יְהוָ֣ה  צְבָאֹ֔ות  הִנְנִ֥י  צֹורְפָ֖ם  וּבְחַנְתִּ֑ים  כִּֽי־  אֵ֣יךְ  אֶעֱשֶׂ֔ה  מִפְּנֵ֖י  בַּת־  עַמִּֽי׃  8   חֵ֥ץ  [שֹׁוחֵט  כ]  (שָׁח֛וּט  ק)  לְשֹׁונָ֖ם  מִרְמָ֣ה  דִבֵּ֑ר  בְּפִ֗יו  שָׁלֹ֤ום  אֶת־  רֵעֵ֙הוּ֙  יְדַבֵּ֗ר  וּבְקִרְבֹּ֖ו  יָשִׂ֥ים  אָרְבֹּֽו׃ 
and for their judgment.
9   הַעַל־  אֵ֥לֶּה  לֹֽא־  אֶפְקָד־  בָּ֖ם  נְאֻם־  יְהוָ֑ה  אִ֚ם  בְּגֹ֣וי  אֲשֶׁר־  כָּזֶ֔ה  לֹ֥א  תִתְנַקֵּ֖ם  נַפְשִֽׁי׃  ס  10   עַל־  הֶ֨הָרִ֜ים  אֶשָּׂ֧א  בְכִ֣י  וָנֶ֗הִי  וְעַל־  נְאֹ֤ות  מִדְבָּר֙  קִינָ֔ה  כִּ֤י  נִצְּתוּ֙  מִבְּלִי־  אִ֣ישׁ  עֹבֵ֔ר  וְלֹ֥א  שָׁמְע֖וּ  קֹ֣ול  מִקְנֶ֑ה  מֵעֹ֤וף  הַשָּׁמַ֙יִם֙  וְעַד־  בְּהֵמָ֔ה  נָדְד֖וּ  הָלָֽכוּ׃  11   וְנָתַתִּ֧י  אֶת־  יְרוּשָׁלִַ֛ם  לְגַלִּ֖ים  מְעֹ֣ון  תַּנִּ֑ים  וְאֶת־  עָרֵ֧י  יְהוּדָ֛ה  אֶתֵּ֥ן  שְׁמָמָ֖ה  מִבְּלִ֖י  יֹושֵֽׁב׃  ס 
Disobedience is the cause of their bitter calamity.
12   מִֽי־  הָאִ֤ישׁ  הֶֽחָכָם֙  וְיָבֵ֣ן  אֶת־  זֹ֔את  וַאֲשֶׁ֨ר  דִּבֶּ֧ר  פִּֽי־  יְהוָ֛ה  אֵלָ֖יו  וְיַגִּדָ֑הּ  עַל־  מָה֙  אָבְדָ֣ה  הָאָ֔רֶץ  נִצְּתָ֥ה  כַמִּדְבָּ֖ר  מִבְּלִ֖י  עֹבֵֽר׃  ס  13   וַיֹּ֣אמֶר  יְהוָ֔ה  עַל־  עָזְבָם֙  אֶת־  תֹּ֣ורָתִ֔י  אֲשֶׁ֥ר  נָתַ֖תִּי  לִפְנֵיהֶ֑ם  וְלֹא־  שָׁמְע֥וּ  בְקֹולִ֖י  וְלֹא־  הָ֥לְכוּ  בָֽהּ׃  14   וַיֵּ֣לְכ֔וּ  אַחֲרֵ֖י  שְׁרִר֣וּת  לִבָּ֑ם  וְאַחֲרֵי֙  הַבְּעָלִ֔ים  אֲשֶׁ֥ר  לִמְּד֖וּם  אֲבֹותָֽם׃  ס  15   לָכֵ֗ן  כֹּֽה־  אָמַ֞ר  יְהוָ֤ה  צְבָאֹות֙  אֱלֹהֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֔ל  הִנְנִ֧י  מַאֲכִילָ֛ם  אֶת־  הָעָ֥ם  הַזֶּ֖ה  לַֽעֲנָ֑ה  וְהִשְׁקִיתִ֖ים  מֵי־  רֹֽאשׁ׃  16   וַהֲפִֽצֹותִים֙  בַּגֹּויִ֔ם  אֲשֶׁר֙  לֹ֣א  יָֽדְע֔וּ  הֵ֖מָּה  וַֽאֲבֹותָ֑ם  וְשִׁלַּחְתִּ֤י  אַֽחֲרֵיהֶם֙  אֶת־  הַחֶ֔רֶב  עַ֥ד  כַּלֹּותִ֖י  אֹותָֽם׃  פ 
He exhorts to mourn for their destruction;
17   כֹּ֤ה  אָמַר֙  יְהוָ֣ה  צְבָאֹ֔ות  הִתְבֹּֽונְנ֛וּ  וְקִרְא֥וּ  לַמְקֹונְנֹ֖ות  וּתְבֹואֶ֑ינָה  וְאֶל־  הַחֲכָמֹ֥ות  שִׁלְח֖וּ  וְתָבֹֽואנָה׃  18   וּתְמַהֵ֕רְנָה  וְתִשֶּׂ֥נָה  עָלֵ֖ינוּ  נֶ֑הִי  וְתֵרַ֤דְנָה  עֵינֵ֙ינוּ֙  דִּמְעָ֔ה  וְעַפְעַפֵּ֖ינוּ  יִזְּלוּ־  מָֽיִם׃  19   כִּ֣י  קֹ֥ול  נְהִ֛י  נִשְׁמַ֥ע  מִצִּיֹּ֖ון  אֵ֣יךְ  שֻׁדָּ֑דְנוּ  בֹּ֤שְׁנֽוּ  מְאֹד֙  כִּֽי־  עָזַ֣בְנוּ  אָ֔רֶץ  כִּ֥י  הִשְׁלִ֖יכוּ  מִשְׁכְּנֹותֵֽינוּ׃  ס  20   כִּֽי־  שְׁמַ֤עְנָה  נָשִׁים֙  דְּבַר־  יְהוָ֔ה  וְתִקַּ֥ח  אָזְנְכֶ֖ם  דְּבַר־  פִּ֑יו  וְלַמֵּ֤דְנָה  בְנֹֽותֵיכֶם֙  נֶ֔הִי  וְאִשָּׁ֥ה  רְעוּתָ֖הּ  קִינָֽה׃  21   כִּֽי־  עָ֤לָה  מָ֙וֶת֙  בְּחַלֹּונֵ֔ינוּ  בָּ֖א  בְּאַרְמְנֹותֵ֑ינוּ  לְהַכְרִ֤ית  עֹולָל֙  מִח֔וּץ  בַּחוּרִ֖ים  מֵרְחֹבֹֽות׃  22   דַּבֵּ֗ר  כֹּ֚ה  נְאֻם־  יְהוָ֔ה  וְנָֽפְלָה֙  נִבְלַ֣ת  הָֽאָדָ֔ם  כְּדֹ֖מֶן  עַל־  פְּנֵ֣י  הַשָּׂדֶ֑ה  וּכְעָמִ֛יר  מֵאַחֲרֵ֥י  הַקֹּצֵ֖ר  וְאֵ֥ין  מְאַסֵּֽף׃  ס 
and to trust not in themselves, but in God.
He threatens both Jews and Gentiles.