ירמיה 6

<< ירמיה 6 >>
Jeremiah 6 Hebrew Study Bible
The enemies sent against Judah,
encourage themselves.
God sets them on work because of their sins.
6   כִּ֣י  כֹ֤ה  אָמַר֙  יְהוָ֣ה  צְבָאֹ֔ות  כִּרְת֣וּ  עֵצָ֔ה  וְשִׁפְכ֥וּ  עַל־  יְרוּשָׁלִַ֖ם  סֹלְלָ֑ה  הִ֚יא  הָעִ֣יר  הָפְקַ֔ד  כֻּלָּ֖הּ  עֹ֥שֶׁק  בְּקִרְבָּֽהּ׃  7   כְּהָקִ֥יר  [בְּוֵר  כ]  (בַּ֙יִר֙  ק)  מֵימֶ֔יהָ  כֵּ֖ן  הֵקֵ֣רָה  רָעָתָ֑הּ  חָמָ֣ס  וָ֠שֹׁד  יִשָּׁ֨מַע  בָּ֧הּ  עַל־  פָּנַ֛י  תָּמִ֖יד  חֳלִ֥י  וּמַכָּֽה׃  8   הִוָּסְרִי֙  יְר֣וּשָׁלִַ֔ם  פֶּן־  תֵּקַ֥ע  נַפְשִׁ֖י  מִמֵּ֑ךְ  פֶּן־  אֲשִׂימֵ֣ךְ  שְׁמָמָ֔ה  אֶ֖רֶץ  לֹ֥וא  נֹושָֽׁבָה׃  פ 
The prophet laments the judgments of God because of their sins.
9   כֹּ֤ה  אָמַר֙  יְהֹוָ֣ה  צְבָאֹ֔ות  עֹולֵ֛ל  יְעֹולְל֥וּ  כַגֶּ֖פֶן  שְׁאֵרִ֣ית  יִשְׂרָאֵ֑ל  הָשֵׁב֙  יָדְךָ֔  כְּבֹוצֵ֖ר  עַל־  סַלְסִלֹּֽות׃  10   עַל־  מִ֨י  אֲדַבְּרָ֤ה  וְאָעִ֙ידָה֙  וְיִשְׁמָ֔עוּ  הִנֵּה֙  עֲרֵלָ֣ה  אָזְנָ֔ם  וְלֹ֥א  יוּכְל֖וּ  לְהַקְשִׁ֑יב  הִנֵּ֣ה  דְבַר־  יְהוָ֗ה  הָיָ֥ה  לָהֶ֛ם  לְחֶרְפָּ֖ה  לֹ֥א  יַחְפְּצוּ־  בֹֽו׃  11   וְאֵת֩  חֲמַ֨ת  יְהוָ֤ה  מָלֵ֙אתִי֙  נִלְאֵ֣יתִי  הָכִ֔יל  שְׁפֹ֤ךְ  עַל־  עֹולָל֙  בַּח֔וּץ  וְעַ֛ל  סֹ֥וד  בַּחוּרִ֖ים  יַחְדָּ֑ו  כִּֽי־  גַם־  אִ֤ישׁ  עִם־  אִשָּׁה֙  יִלָּכֵ֔דוּ  זָקֵ֖ן  עִם־  מְלֵ֥א  יָמִֽים׃  12   וְנָסַ֤בּוּ  בָֽתֵּיהֶם֙  לַאֲחֵרִ֔ים  שָׂדֹ֥ות  וְנָשִׁ֖ים  יַחְדָּ֑ו  כִּֽי־  אַטֶּ֧ה  אֶת־  יָדִ֛י  עַל־  יֹשְׁבֵ֥י  הָאָ֖רֶץ  נְאֻם־  יְהוָֽה׃  13   כִּ֤י  מִקְּטַנָּם֙  וְעַד־  גְּדֹולָ֔ם  כֻּלֹּ֖ו  בֹּוצֵ֣עַ  בָּ֑צַע  וּמִנָּבִיא֙  וְעַד־  כֹּהֵ֔ן  כֻּלֹּ֖ו  עֹ֥שֶׂה  שָּֽׁקֶר׃  14   וַֽיְרַפְּא֞וּ  אֶת־  שֶׁ֤בֶר  עַמִּי֙  עַל־  נְקַלָּ֔ה  לֵאמֹ֖ר  שָׁלֹ֣ום  שָׁלֹ֑ום  וְאֵ֖ין  שָׁלֹֽום׃  15   הֹבִ֕ישׁוּ  כִּ֥י  תֹועֵבָ֖ה  עָשׂ֑וּ  גַּם־  בֹּ֣ושׁ  לֹֽא־  יֵבֹ֗ושׁוּ  גַּם־  הַכְלִים֙  לֹ֣א  יָדָ֔עוּ  לָכֵ֞ן  יִפְּל֧וּ  בַנֹּפְלִ֛ים  בְּעֵת־  פְּקַדְתִּ֥ים  יִכָּשְׁל֖וּ  אָמַ֥ר  יְהוָֽה׃  ס  16   כֹּ֣ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֡ה  עִמְדוּ֩  עַל־  דְּרָכִ֨ים  וּרְא֜וּ  וְשַׁאֲל֣וּ  לִנְתִבֹ֣ות  עֹולָ֗ם  אֵי־  זֶ֨ה  דֶ֤רֶךְ  הַטֹּוב֙  וּלְכוּ־  בָ֔הּ  וּמִצְא֥וּ  מַרְגֹּ֖ועַ  לְנַפְשְׁכֶ֑ם  וַיֹּאמְר֖וּ  לֹ֥א  נֵלֵֽךְ׃  17   וַהֲקִמֹתִ֤י  עֲלֵיכֶם֙  צֹפִ֔ים  הַקְשִׁ֖יבוּ  לְקֹ֣ול  שֹׁופָ֑ר  וַיֹּאמְר֖וּ  לֹ֥א  נַקְשִֽׁיב׃ 
He proclaims God's wrath.
18   לָכֵ֖ן  שִׁמְע֣וּ  הַגֹּויִ֑ם  וּדְעִ֥י  עֵדָ֖ה  אֶת־  אֲשֶׁר־  בָּֽם׃  19   שִׁמְעִ֣י  הָאָ֔רֶץ  הִנֵּ֨ה  אָנֹכִ֜י  מֵבִ֥יא  רָעָ֛ה  אֶל־  הָעָ֥ם  הַזֶּ֖ה  פְּרִ֣י  מַחְשְׁבֹותָ֑ם  כִּ֤י  עַל־  דְּבָרַי֙  לֹ֣א  הִקְשִׁ֔יבוּ  וְתֹורָתִ֖י  וַיִּמְאֲסוּ־  בָֽהּ׃  20   לָמָּה־  זֶּ֨ה  לִ֤י  לְבֹונָה֙  מִשְּׁבָ֣א  תָבֹ֔וא  וְקָנֶ֥ה  הַטֹּ֖וב  מֵאֶ֣רֶץ  מֶרְחָ֑ק  עֹלֹֽותֵיכֶם֙  לֹ֣א  לְרָצֹ֔ון  וְזִבְחֵיכֶ֖ם  לֹא־  עָ֥רְבוּ  לִֽי׃  ס  21   לָכֵ֗ן  כֹּ֚ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֔ה  הִנְנִ֥י  נֹתֵ֛ן  אֶל־  הָעָ֥ם  הַזֶּ֖ה  מִכְשֹׁלִ֑ים  וְכָ֣שְׁלוּ  בָ֠ם  אָבֹ֨ות  וּבָנִ֥ים  יַחְדָּ֛ו  שָׁכֵ֥ן  וְרֵעֹ֖ו  [יֹאבֵדוּ  כ]  (וְאָבָֽדוּ׃  ק)  פ  22   כֹּ֚ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֔ה  הִנֵּ֛ה  עַ֥ם  בָּ֖א  מֵאֶ֣רֶץ  צָפֹ֑ון  וְגֹ֣וי  גָּדֹ֔ול  יֵעֹ֖ור  מִיַּרְכְּתֵי־  אָֽרֶץ׃  23   קֶ֣שֶׁת  וְכִידֹ֞ון  יַחֲזִ֗יקוּ  אַכְזָרִ֥י  הוּא֙  וְלֹ֣א  יְרַחֵ֔מוּ  קֹולָם֙  כַּיָּ֣ם  יֶהֱמֶ֔ה  וְעַל־  סוּסִ֖ים  יִרְכָּ֑בוּ  עָר֗וּךְ  כְּאִישׁ֙  לַמִּלְחָמָ֔ה  עָלַ֖יִךְ  בַּת־  צִיֹּֽון׃  24   שָׁמַ֥עְנוּ  אֶת־  שָׁמְעֹ֖ו  רָפ֣וּ  יָדֵ֑ינוּ  צָרָה֙  הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ  חִ֖יל  כַּיֹּולֵדָֽה׃  25   אַל־  [תֵּצְאִי  כ]  (תֵּֽצְאוּ֙  ק)  הַשָּׂדֶ֔ה  וּבַדֶּ֖רֶךְ  אַל־  [תֵּלֵכִי  כ]  (תֵּלֵ֑כוּ  ק)  כִּ֚י  חֶ֣רֶב  לְאֹיֵ֔ב  מָגֹ֖ור  מִסָּבִֽיב׃ 
He calls the people to mourn for the judgment on their sins.
26   בַּת־  עַמִּ֤י  חִגְרִי־  שָׂק֙  וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י  בָאֵ֔פֶר  אֵ֤בֶל  יָחִיד֙  עֲשִׂ֣י  לָ֔ךְ  מִסְפַּ֖ד  תַּמְרוּרִ֑ים  כִּ֣י  פִתְאֹ֔ם  יָבֹ֥א  הַשֹּׁדֵ֖ד  עָלֵֽינוּ׃  27   בָּחֹ֛ון  נְתַתִּ֥יךָ  בְעַמִּ֖י  מִבְצָ֑ר  וְתֵדַ֕ע  וּבָחַנְתָּ֖  אֶת־  דַּרְכָּֽם׃  28   כֻּלָּם֙  סָרֵ֣י  סֹֽורְרִ֔ים  הֹלְכֵ֥י  רָכִ֖יל  נְחֹ֣שֶׁת  וּבַרְזֶ֑ל  כֻּלָּ֥ם  מַשְׁחִיתִ֖ים  הֵֽמָּה׃  29   נָחַ֣ר  מַפֻּ֔חַ  [מֵאִשְׁתַּם  כ]  (מֵאֵ֖שׁ  ק)  (תַּ֣ם  ק)  עֹפָ֑רֶת  לַשָּׁוְא֙  צָרַ֣ף  צָרֹ֔וף  וְרָעִ֖ים  לֹ֥א  נִתָּֽקוּ׃  30   כֶּ֣סֶף  נִמְאָ֔ס  קָרְא֖וּ  לָהֶ֑ם  כִּֽי־  מָאַ֥ס  יְהוָ֖ה  בָּהֶֽם׃  פ