ירמיה 37

<< ירמיה 37 >>
Jeremiah 37 Hebrew Study Bible

The Egyptians having raised the siege of the Chaldeans,
king Zedekiah sends to Jeremiah to pray for the people.
3   וַיִּשְׁלַח֩  הַמֶּ֨לֶךְ  צִדְקִיָּ֜הוּ  אֶת־  יְהוּכַ֣ל  בֶּן־  שֶֽׁלֶמְיָ֗ה  וְאֶת־  צְפַנְיָ֤הוּ  בֶן־  מַֽעֲשֵׂיָה֙  הַכֹּהֵ֔ן  אֶל־  יִרְמְיָ֥הוּ  הַנָּבִ֖יא  לֵאמֹ֑ר  הִתְפַּלֶּל־  נָ֣א  בַעֲדֵ֔נוּ  אֶל־  יְהוָ֖ה  אֱלֹהֵֽינוּ׃  4   וְיִרְמְיָ֕הוּ  בָּ֥א  וְיֹצֵ֖א  בְּתֹ֣וךְ  הָעָ֑ם  וְלֹֽא־  נָתְנ֥וּ  אֹתֹ֖ו  בֵּ֥ית  [הַכְּלִיא  כ]  (הַכְּלֽוּא׃  ק)  5   וְחֵ֥יל  פַּרְעֹ֖ה  יָצָ֣א  מִמִּצְרָ֑יִם  וַיִּשְׁמְע֨וּ  הַכַּשְׂדִּ֜ים  הַצָּרִ֤ים  עַל־  יְרוּשָׁלִַ֙ם֙  אֶת־  שִׁמְעָ֔ם  וַיֵּ֣עָל֔וּ  מֵעַ֖ל  יְרוּשָׁלִָֽם׃  פ 
Jeremiah prophesies the Chaldeans' certain return and victory.
6   וַֽיְהִי֙  דְּבַר־  יְהוָ֔ה  אֶל־  יִרְמְיָ֥הוּ  הַנָּבִ֖יא  לֵאמֹֽר׃  7   כֹּֽה־  אָמַ֤ר  יְהוָה֙  אֱלֹהֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֔ל  כֹּ֚ה  תֹֽאמְרוּ֙  אֶל־  מֶ֣לֶךְ  יְהוּדָ֔ה  הַשֹּׁלֵ֧חַ  אֶתְכֶ֛ם  אֵלַ֖י  לְדָרְשֵׁ֑נִי  הִנֵּ֣ה  חֵ֣יל  פַּרְעֹ֗ה  הַיֹּצֵ֤א  לָכֶם֙  לְעֶזְרָ֔ה  שָׁ֥ב  לְאַרְצֹ֖ו  מִצְרָֽיִם׃  8   וְשָׁ֙בוּ֙  הַכַּשְׂדִּ֔ים  וְנִלְחֲמ֖וּ  עַל־  הָעִ֣יר  הַזֹּ֑את  וּלְכָדֻ֖הָ  וּשְׂרָפֻ֥הָ  בָאֵֽשׁ׃  ס  9   כֹּ֣ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֗ה  אַל־  תַּשִּׁ֤אוּ  נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙  לֵאמֹ֔ר  הָלֹ֛ךְ  יֵלְכ֥וּ  מֵעָלֵ֖ינוּ  הַכַּשְׂדִּ֑ים  כִּי־  לֹ֖א  יֵלֵֽכוּ׃  10   כִּ֣י  אִם־  הִכִּיתֶ֞ם  כָּל־  חֵ֤יל  כַּשְׂדִּים֙  הַנִּלְחָמִ֣ים  אִתְּכֶ֔ם  וְנִ֨שְׁאֲרוּ  בָ֔ם  אֲנָשִׁ֖ים  מְדֻקָּרִ֑ים  אִ֤ישׁ  בְּאָהֳלֹו֙  יָק֔וּמוּ  וְשָֽׂרְפ֛וּ  אֶת־  הָעִ֥יר  הַזֹּ֖את  בָּאֵֽשׁ׃ 
He is taken for a fugitive, beaten, and put in prison.
11   וְהָיָ֗ה  בְּהֵֽעָלֹות֙  חֵ֣יל  הַכַּשְׂדִּ֔ים  מֵעַ֖ל  יְרֽוּשָׁלִָ֑ם  מִפְּנֵ֖י  חֵ֥יל  פַּרְעֹֽה׃  ס  12   וַיֵּצֵ֤א  יִרְמְיָ֙הוּ֙  מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם  לָלֶ֖כֶת  אֶ֣רֶץ  בִּנְיָמִ֑ן  לַחֲלִ֥ק  מִשָּׁ֖ם  בְּתֹ֥וךְ  הָעָֽם׃  13   וַיְהִי־  ה֞וּא  בְּשַׁ֣עַר  בִּנְיָמִ֗ן  וְשָׁם֙  בַּ֣עַל  פְּקִדֻ֔ת  וּשְׁמֹו֙  יִרְאִיָּ֔יה  בֶּן־  שֶֽׁלֶמְיָ֖ה  בֶּן־  חֲנַנְיָ֑ה  וַיִּתְפֹּ֞שׂ  אֶֽת־  יִרְמְיָ֤הוּ  הַנָּבִיא֙  לֵאמֹ֔ר  אֶל־  הַכַּשְׂדִּ֖ים  אַתָּ֥ה  נֹפֵֽל׃  14   וַיֹּ֨אמֶר  יִרְמְיָ֜הוּ  שֶׁ֗קֶר  אֵינֶ֤נִּי  נֹפֵל֙  עַל־  הַכַּשְׂדִּ֔ים  וְלֹ֥א  שָׁמַ֖ע  אֵלָ֑יו  וַיִּתְפֹּ֤שׂ  יִרְאִיָּיה֙  בְּיִרְמְיָ֔הוּ  וַיְבִאֵ֖הוּ  אֶל־  הַשָּׂרִֽים׃  15   וַיִּקְצְפ֧וּ  הַשָּׂרִ֛ים  עַֽל־  יִרְמְיָ֖הוּ  וְהִכּ֣וּ  אֹתֹ֑ו  וְנָתְנ֨וּ  אֹותֹ֜ו  בֵּ֣ית  הָאֵס֗וּר  בֵּ֚ית  יְהֹונָתָ֣ן  הַסֹּפֵ֔ר  כִּֽי־  אֹתֹ֥ו  עָשׂ֖וּ  לְבֵ֥ית  הַכֶּֽלֶא׃ 
He assures Zedekiah of the captivity.
Entreating for his liberty, he obtains some favor.
18   וַיֹּ֣אמֶר  יִרְמְיָ֔הוּ  אֶל־  הַמֶּ֖לֶךְ  צִדְקִיָּ֑הוּ  מֶה֩  חָטָ֨אתִֽי  לְךָ֤  וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙  וְלָעָ֣ם  הַזֶּ֔ה  כִּֽי־  נְתַתֶּ֥ם  אֹותִ֖י  אֶל־  בֵּ֥ית  הַכֶּֽלֶא׃  19   [וְאַיֹּו  כ]  (וְאַיֵּה֙  ק)  נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם  אֲשֶׁר־  נִבְּא֥וּ  לָכֶ֖ם  לֵאמֹ֑ר  לֹֽא־  יָבֹ֤א  מֶֽלֶךְ־  בָּבֶל֙  עֲלֵיכֶ֔ם  וְעַ֖ל  הָאָ֥רֶץ  הַזֹּֽאת׃  20   וְעַתָּ֕ה  שְֽׁמַֽע־  נָ֖א  אֲדֹנִ֣י  הַמֶּ֑לֶךְ  תִּפָּל־  נָ֤א  תְחִנָּתִי֙  לְפָנֶ֔יךָ  וְאַל־  תְּשִׁבֵ֗נִי  בֵּ֚ית  יְהֹונָתָ֣ן  הַסֹּפֵ֔ר  וְלֹ֥א  אָמ֖וּת  שָֽׁם׃  21   וַיְצַוֶּ֞ה  הַמֶּ֣לֶךְ  צִדְקִיָּ֗הוּ  וַיַּפְקִ֣דוּ  אֶֽת־  יִרְמְיָהוּ֮  בַּחֲצַ֣ר  הַמַּטָּרָה֒  וְנָתֹן֩  לֹ֨ו  כִכַּר־  לֶ֤חֶם  לַיֹּום֙  מִח֣וּץ  הָאֹפִ֔ים  עַד־  תֹּ֥ם  כָּל־  הַלֶּ֖חֶם  מִן־  הָעִ֑יר  וַיֵּ֣שֶׁב  יִרְמְיָ֔הוּ  בַּחֲצַ֖ר  הַמַּטָּרָֽה׃ 

<< Jeremiah 37 >>


Hebrew Text: Westminster Leningrad Codex
Greek Text Based on the Westcott-Hort Edition of 1881

Interlinear Bible