ירמיה 21

<< ירמיה 21 >>
Jeremiah 21 Hebrew Study Bible

Zedikiah sends to Jeremiah to enquire the event of Nebuchadnezzar's war.
1   הַדָּבָ֛ר  אֲשֶׁר־  הָיָ֥ה  אֶֽל־  יִרְמְיָ֖הוּ  מֵאֵ֣ת  יְהוָ֑ה  בִּשְׁלֹ֨חַ  אֵלָ֜יו  הַמֶּ֣לֶךְ  צִדְקִיָּ֗הוּ  אֶת־  פַּשְׁחוּר֙  בֶּן־  מַלְכִּיָּ֔ה  וְאֶת־  צְפַנְיָ֧ה  בֶן־  מַעֲשֵׂיָ֛ה  הַכֹּהֵ֖ן  לֵאמֹֽר׃  2   דְּרָשׁ־  נָ֤א  בַעֲדֵ֙נוּ֙  אֶת־  יְהוָ֔ה  כִּ֛י  נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר  מֶֽלֶךְ־  בָּבֶ֖ל  נִלְחָ֣ם  עָלֵ֑ינוּ  אוּלַי֩  יַעֲשֶׂ֨ה  יְהוָ֤ה  אֹותָ֙נוּ֙  כְּכָל־  נִפְלְאֹתָ֔יו  וְיַעֲלֶ֖ה  מֵעָלֵֽינוּ׃  ס 
Jeremiah foretells a hard siege and miserable captivity.
3   וַיֹּ֥אמֶר  יִרְמְיָ֖הוּ  אֲלֵיהֶ֑ם  כֹּ֥ה  תֹאמְרֻ֖ן  אֶל־  צִדְקִיָּֽהוּ׃  4   כֹּֽה־  אָמַ֨ר  יְהוָ֜ה  אֱלֹהֵ֣י  יִשְׂרָאֵ֗ל  הִנְנִ֣י  מֵסֵב֮  אֶת־  כְּלֵ֣י  הַמִּלְחָמָה֮  אֲשֶׁ֣ר  בְּיֶדְכֶם֒  אֲשֶׁ֨ר  אַתֶּ֜ם  נִלְחָמִ֣ים  בָּ֗ם  אֶת־  מֶ֤לֶךְ  בָּבֶל֙  וְאֶת־  הַכַּשְׂדִּ֔ים  הַצָּרִ֣ים  עֲלֵיכֶ֔ם  מִח֖וּץ  לַֽחֹומָ֑ה  וְאָסַפְתִּ֣י  אֹותָ֔ם  אֶל־  תֹּ֖וךְ  הָעִ֥יר  הַזֹּֽאת׃  5   וְנִלְחַמְתִּ֤י  אֲנִי֙  אִתְּכֶ֔ם  בְּיָ֥ד  נְטוּיָ֖ה  וּבִזְרֹ֣ועַ  חֲזָקָ֑ה  וּבְאַ֥ף  וּבְחֵמָ֖ה  וּבְקֶ֥צֶף  גָּדֹֽול׃  6   וְהִכֵּיתִ֗י  אֶת־  יֹֽושְׁבֵי֙  הָעִ֣יר  הַזֹּ֔את  וְאֶת־  הָאָדָ֖ם  וְאֶת־  הַבְּהֵמָ֑ה  בְּדֶ֥בֶר  גָּדֹ֖ול  יָמֻֽתוּ׃  7   וְאַחֲרֵי־  כֵ֣ן  נְאֻם־  יְהוָ֡ה  אֶתֵּ֣ן  אֶת־  צִדְקִיָּ֣הוּ  מֶֽלֶךְ־  יְהוּדָ֣ה  וְאֶת־  עֲבָדָ֣יו  וְאֶת־  הָעָ֡ם  וְאֶת־  הַנִּשְׁאָרִים֩  בָּעִ֨יר  הַזֹּ֜את  מִן־  הַדֶּ֣בֶר  מִן־  הַחֶ֣רֶב  וּמִן־  הָרָעָ֗ב  בְּיַד֙  נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר  מֶֽלֶךְ־  בָּבֶ֔ל  וּבְיַד֙  אֹֽיְבֵיהֶ֔ם  וּבְיַ֖ד  מְבַקְשֵׁ֣י  נַפְשָׁ֑ם  וְהִכָּ֣ם  לְפִי־  חֶ֔רֶב  לֹֽא־  יָח֣וּס  עֲלֵיהֶ֔ם  וְלֹ֥א  יַחְמֹ֖ל  וְלֹ֥א  יְרַחֵֽם׃ 
He counsels the people to fall to the Chaldeans;
8   וְאֶל־  הָעָ֤ם  הַזֶּה֙  תֹּאמַ֔ר  כֹּ֖ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֑ה  הִנְנִ֤י  נֹתֵן֙  לִפְנֵיכֶ֔ם  אֶת־  דֶּ֥רֶךְ  הַחַיִּ֖ים  וְאֶת־  דֶּ֥רֶךְ  הַמָּֽוֶת׃  9   הַיֹּשֵׁב֙  בָּעִ֣יר  הַזֹּ֔את  יָמ֕וּת  בַּחֶ֖רֶב  וּבָרָעָ֣ב  וּבַדָּ֑בֶר  וְהַיֹּוצֵא֩  וְנָפַ֨ל  עַל־  הַכַּשְׂדִּ֜ים  הַצָּרִ֤ים  עֲלֵיכֶם֙  [יִחְיֶה  כ]  (וְחָיָ֔ה  ק)  וְהָֽיְתָה־  לֹּ֥ו  נַפְשֹׁ֖ו  לְשָׁלָֽל׃  10   כִּ֣י  שַׂ֣מְתִּי  פָ֠נַי  בָּעִ֨יר  הַזֹּ֧את  לְרָעָ֛ה  וְלֹ֥א  לְטֹובָ֖ה  נְאֻם־  יְהוָ֑ה  בְּיַד־  מֶ֤לֶךְ  בָּבֶל֙  תִּנָּתֵ֔ן  וּשְׂרָפָ֖הּ  בָּאֵֽשׁ׃  ס 
and upbraids the King's house.
11   וּלְבֵית֙  מֶ֣לֶךְ  יְהוּדָ֔ה  שִׁמְע֖וּ  דְּבַר־  יְהוָֽה׃  12   בֵּ֣ית  דָּוִ֗ד  כֹּ֚ה  אָמַ֣ר  יְהוָ֔ה  דִּ֤ינוּ  לַבֹּ֙קֶר֙  מִשְׁפָּ֔ט  וְהַצִּ֥ילוּ  גָז֖וּל  מִיַּ֣ד  עֹושֵׁ֑ק  פֶּן־  תֵּצֵ֨א  כָאֵ֜שׁ  חֲמָתִ֗י  וּבָעֲרָה֙  וְאֵ֣ין  מְכַבֶּ֔ה  מִפְּנֵ֖י  רֹ֥עַ  [מַעַלְלֵיהֶם  כ]  (מַעַלְלֵיכֶֽם׃  ק)  13   הִנְנִ֨י  אֵלַ֜יִךְ  יֹשֶׁ֧בֶת  הָעֵ֛מֶק  צ֥וּר  הַמִּישֹׁ֖ר  נְאֻם־  יְהוָ֑ה  הָאֹֽמְרִים֙  מִֽי־  יֵחַ֣ת  עָלֵ֔ינוּ  וּמִ֥י  יָבֹ֖וא  בִּמְעֹונֹותֵֽינוּ׃  14   וּפָקַדְתִּ֧י  עֲלֵיכֶ֛ם  כִּפְרִ֥י  מַעַלְלֵיכֶ֖ם  נְאֻם־  יְהוָ֑ה  וְהִצַּ֤תִּי  אֵשׁ֙  בְּיַעְרָ֔הּ  וְאָכְלָ֖ה  כָּל־  סְבִיבֶֽיהָ׃  ס