ישעה 48

<< ישעה 48 >>
Isaiah 48 Hebrew Study Bible

God, to convince the people of their foreknown obstinance, revealed his prophecies
1   שִׁמְעוּ־  זֹ֣את  בֵּֽית־  יַעֲקֹ֗ב  הַנִּקְרָאִים֙  בְּשֵׁ֣ם  יִשְׂרָאֵ֔ל  וּמִמֵּ֥י  יְהוּדָ֖ה  יָצָ֑אוּ  הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים  בְּשֵׁ֣ם  יְהוָ֗ה  וּבֵאלֹהֵ֤י  יִשְׂרָאֵל֙  יַזְכִּ֔ירוּ  לֹ֥א  בֶאֱמֶ֖ת  וְלֹ֥א  בִצְדָקָֽה׃  2   כִּֽי־  מֵעִ֤יר  הַקֹּ֙דֶשׁ֙  נִקְרָ֔אוּ  וְעַל־  אֱלֹהֵ֥י  יִשְׂרָאֵ֖ל  נִסְמָ֑כוּ  יְהוָ֥ה  צְבָאֹ֖ות  שְׁמֹֽו׃  ס  3   הָרִֽאשֹׁנֹות֙  מֵאָ֣ז  הִגַּ֔דְתִּי  וּמִפִּ֥י  יָצְא֖וּ  וְאַשְׁמִיעֵ֑ם  פִּתְאֹ֥ם  עָשִׂ֖יתִי  וַתָּבֹֽאנָה׃  4   מִדַּעְתִּ֕י  כִּ֥י  קָשֶׁ֖ה  אָ֑תָּה  וְגִ֤יד  בַּרְזֶל֙  עָרְפֶּ֔ךָ  וּמִצְחֲךָ֖  נְחוּשָֽׁה׃  5   וָאַגִּ֤יד  לְךָ֙  מֵאָ֔ז  בְּטֶ֥רֶם  תָּבֹ֖וא  הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ  פֶּן־  תֹּאמַר֙  עָצְבִּ֣י  עָשָׂ֔ם  וּפִסְלִ֥י  וְנִסְכִּ֖י  צִוָּֽם׃  6   שָׁמַ֤עְתָּֽ  חֲזֵה֙  כֻּלָּ֔הּ  וְאַתֶּ֖ם  הֲלֹ֣וא  תַגִּ֑ידוּ  הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ  חֲדָשֹׁות֙  מֵעַ֔תָּה  וּנְצֻרֹ֖ות  וְלֹ֥א  יְדַעְתָּֽם׃  7   עַתָּ֤ה  נִבְרְאוּ֙  וְלֹ֣א  מֵאָ֔ז  וְלִפְנֵי־  יֹ֖ום  וְלֹ֣א  שְׁמַעְתָּ֑ם  פֶּן־  תֹּאמַ֖ר  הִנֵּ֥ה  יְדַעְתִּֽין׃  8   גַּ֣ם  לֹֽא־  שָׁמַ֗עְתָּ  גַּ֚ם  לֹ֣א  יָדַ֔עְתָּ  גַּ֕ם  מֵאָ֖ז  לֹא־  פִתְּחָ֣ה  אָזְנֶ֑ךָ  כִּ֤י  יָדַ֙עְתִּי֙  בָּגֹ֣וד  תִּבְגֹּ֔וד  וּפֹשֵׁ֥עַ  מִבֶּ֖טֶן  קֹ֥רָא  לָֽךְ׃ 
He saves them for his own sake
He exhorts them to obedience, because of his power and providence
12   שְׁמַ֤ע  אֵלַי֙  יַֽעֲקֹ֔ב  וְיִשְׂרָאֵ֖ל  מְקֹרָאִ֑י  אֲנִי־  הוּא֙  אֲנִ֣י  רִאשֹׁ֔ון  אַ֖ף  אֲנִ֥י  אַחֲרֹֽון׃  13   אַף־  יָדִי֙  יָ֣סְדָה  אֶ֔רֶץ  וִֽימִינִ֖י  טִפְּחָ֣ה  שָׁמָ֑יִם  קֹרֵ֥א  אֲנִ֛י  אֲלֵיהֶ֖ם  יַעַמְד֥וּ  יַחְדָּֽו׃  14   הִקָּבְצ֤וּ  כֻלְּכֶם֙  וּֽשֲׁמָ֔עוּ  מִ֥י  בָהֶ֖ם  הִגִּ֣יד  אֶת־  אֵ֑לֶּה  יְהוָ֣ה  אֲהֵבֹ֔ו  יַעֲשֶׂ֤ה  חֶפְצֹו֙  בְּבָבֶ֔ל  וּזְרֹעֹ֖ו  כַּשְׂדִּֽים׃  15   אֲנִ֥י  אֲנִ֛י  דִּבַּ֖רְתִּי  אַף־  קְרָאתִ֑יו  הֲבִיאֹתִ֖יו  וְהִצְלִ֥יחַ  דַּרְכֹּֽו׃ 
He laments their backwardness
16   קִרְב֧וּ  אֵלַ֣י  שִׁמְעוּ־  זֹ֗את  לֹ֤א  מֵרֹאשׁ֙  בַּסֵּ֣תֶר  דִּבַּ֔רְתִּי  מֵעֵ֥ת  הֱיֹותָ֖הּ  שָׁ֣ם  אָ֑נִי  וְעַתָּ֗ה  אֲדֹנָ֧י  יְהוִ֛ה  שְׁלָחַ֖נִי  וְרוּחֹֽו׃  פ  17   כֹּֽה־  אָמַ֧ר  יְהוָ֛ה  גֹּאַלְךָ֖  קְדֹ֣ושׁ  יִשְׂרָאֵ֑ל  אֲנִ֨י  יְהוָ֤ה  אֱלֹהֶ֙יךָ֙  מְלַמֶּדְךָ֣  לְהֹועִ֔יל  מַדְרִֽיכֲךָ֖  בְּדֶ֥רֶךְ  תֵּלֵֽךְ׃  18   ל֥וּא  הִקְשַׁ֖בְתָּ  לְמִצְוֹתָ֑י  וַיְהִ֤י  כַנָּהָר֙  שְׁלֹומֶ֔ךָ  וְצִדְקָתְךָ֖  כְּגַלֵּ֥י  הַיָּֽם׃  19   וַיְהִ֤י  כַחֹול֙  זַרְעֶ֔ךָ  וְצֶאֱצָאֵ֥י  מֵעֶ֖יךָ  כִּמְעֹתָ֑יו  לֹֽא־  יִכָּרֵ֧ת  וְֽלֹא־  יִשָּׁמֵ֛ד  שְׁמֹ֖ו  מִלְּפָנָֽי׃ 
He powerfully delivers his people out of Babylon