אסתר 7

<< אסתר 7 >>
Esther 7 Hebrew Study Bible

Esther, entertaining the king and Haman, pleads for her own life, and her people's.
1   וַיָּבֹ֤א  הַמֶּ֙לֶךְ֙  וְהָמָ֔ן  לִשְׁתֹּ֖ות  עִם־  אֶסְתֵּ֥ר  הַמַּלְכָּֽה׃  2   וַיֹּאמֶר֩  הַמֶּ֨לֶךְ  לְאֶסְתֵּ֜ר  גַּ֣ם  בַּיֹּ֤ום  הַשֵּׁנִי֙  בְּמִשְׁתֵּ֣ה  הַיַּ֔יִן  מַה־  שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ  אֶסְתֵּ֥ר  הַמַּלְכָּ֖ה  וְתִנָּ֣תֵֽן  לָ֑ךְ  וּמַה־  בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ  עַד־  חֲצִ֥י  הַמַּלְכ֖וּת  וְתֵעָֽשׂ׃  3   וַתַּ֨עַן  אֶסְתֵּ֤ר  הַמַּלְכָּה֙  וַתֹּאמַ֔ר  אִם־  מָצָ֨אתִי  חֵ֤ן  בְּעֵינֶ֙יךָ֙  הַמֶּ֔לֶךְ  וְאִם־  עַל־  הַמֶּ֖לֶךְ  טֹ֑וב  תִּנָּֽתֶן־  לִ֤י  נַפְשִׁי֙  בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י  וְעַמִּ֖י  בְּבַקָּשָׁתִֽי׃  4   כִּ֤י  נִמְכַּ֙רְנוּ֙  אֲנִ֣י  וְעַמִּ֔י  לְהַשְׁמִ֖יד  לַהֲרֹ֣וג  וּלְאַבֵּ֑ד  וְ֠אִלּוּ  לַעֲבָדִ֨ים  וְלִשְׁפָחֹ֤ות  נִמְכַּ֙רְנוּ֙  הֶחֱרַ֔שְׁתִּי  כִּ֣י  אֵ֥ין  הַצָּ֛ר  שֹׁוֶ֖ה  בְּנֵ֥זֶק  הַמֶּֽלֶךְ׃  ס 
She accuses Haman.
The king in his anger, understanding of the gallows Haman had made for Mordecai,
7   וְהַמֶּ֜לֶךְ  קָ֤ם  בַּחֲמָתֹו֙  מִמִּשְׁתֵּ֣ה  הַיַּ֔יִן  אֶל־  גִּנַּ֖ת  הַבִּיתָ֑ן  וְהָמָ֣ן  עָמַ֗ד  לְבַקֵּ֤שׁ  עַל־  נַפְשֹׁו֙  מֵֽאֶסְתֵּ֣ר  הַמַּלְכָּ֔ה  כִּ֣י  רָאָ֔ה  כִּֽי־  כָלְתָ֥ה  אֵלָ֛יו  הָרָעָ֖ה  מֵאֵ֥ת  הַמֶּֽלֶךְ׃  8   וְהַמֶּ֡לֶךְ  שָׁב֩  מִגִּנַּ֨ת  הַבִּיתָ֜ן  אֶל־  בֵּ֣ית  מִשְׁתֵּ֣ה  הַיַּ֗יִן  וְהָמָן֙  נֹפֵ֔ל  עַל־  הַמִּטָּה֙  אֲשֶׁ֣ר  אֶסְתֵּ֣ר  עָלֶ֔יהָ  וַיֹּ֣אמֶר  הַמֶּ֔לֶךְ  הֲ֠גַם  לִכְבֹּ֧ושׁ  אֶת־  הַמַּלְכָּ֛ה  עִמִּ֖י  בַּבָּ֑יִת  הַדָּבָ֗ר  יָצָא֙  מִפִּ֣י  הַמֶּ֔לֶךְ  וּפְנֵ֥י  הָמָ֖ן  חָפֽוּ׃  ס  9   וַיֹּ֣אמֶר  חַ֠רְבֹונָה  אֶחָ֨ד  מִן־  הַסָּרִיסִ֜ים  לִפְנֵ֣י  הַמֶּ֗לֶךְ  גַּ֣ם  הִנֵּה־  הָעֵ֣ץ  אֲשֶׁר־  עָשָׂ֪ה  הָמָ֟ן  לְֽמָרְדֳּכַ֞י  אֲשֶׁ֧ר  דִּבֶּר־  טֹ֣וב  עַל־  הַמֶּ֗לֶךְ  עֹמֵד֙  בְּבֵ֣ית  הָמָ֔ן  גָּבֹ֖הַּ  חֲמִשִּׁ֣ים  אַמָּ֑ה  וַיֹּ֥אמֶר  הַמֶּ֖לֶךְ  תְּלֻ֥הוּ  עָלָֽיו׃ 
causes Haman to be hanged thereon.